היסטוריה

כך התחילה ההתיישבות בשטח שיפוט המועצה האזורית באר-טוביה.

בשנת תרמ"ח, 1887, התלכדו 25 משפחות יהודיות שחיו בחבל הארץ, בסרביה, שבמזרח אירופה ויצרו קשר עם מקורבי הברון רוטשילד. המשפחות שלחו משלחת לפריס שניהלה עבורם מו"מ עם הברון על הקמת מושבה בא"י עבור יהודי בסרביה. בזכות הדעה ששררה אז שיהודי בסרביה הם אלמנט רצוי ומסוגל להתיישבות בא"י המו"מ צלח והוחלט להכין את ההתיישבות בכפר קסטינה.

בח' תשרי תרמ"ט, 13 בספטמבר 1888, עלו ראשוני המשפחות לא"י. הדרך עד גדרה הייתה ידועה, אך דרומה משם איש לא היה מעולם. הם טעו בדרך ורק למחרת בבוקר הגיעו אל הכפר קסטינה ומשם פנו מערבה. אחרי תלאות והרפתקאות מצאו גבעה ועליה חורבה עתיקה, על חורבה זו הקימו את המושבה הראשונה, באר-טוביה.

בשנת 1912, מגיע לביקור ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד בא"י ומציע לתגבר את המושבה בקבוצת חלוצים מאנשי הפועל הצעיר, חניכי מקווה ישראל, אשר יזרימו דם חדש למושבה ויביאו שיטות עבודה מודרניות. הקבוצה אינה מחזיקה מעמד במקום ולאחר 12 שנה עוזבים האחרונים שבהם אחרי משברים חברתיים וכלכליים רבים. בנובמבר 1917, מגיעים לארץ ראשוני הפרשים האוסטרלים ומפיהם שומעים אנשי המושבה על הצהרת בלפור.

ביום פרוץ המאורעות בירושלים, ב- 23.8.29, עלה מחנה גדול של ערביי מג'דל (אשקלון) על המושבה בצעקות "עליהום". הערבים הציתו את הגורן ואת בתי המושבה. הקרב היה קשה ותבע קורבנות. כעבור זמן קצר הגיעו שוטרים בריטיים ופינו את התושבים הבלתי לוחמים לרחובות.
"חורבן באר- טוביה צריך להיחקק בלבבות כל בוני הישוב, לא בזיכרון של יום אבל קבוע, אלא בשאיפה תקיפה ונמרצת להקים הריסותיה ולבנותה מחדש על יסוד איתן ובטוח. יידעו נא שונאינו כי במקום יד הורסת תצמחנה אלפי ידיים בונות". (מתוך "פרקים בתולדות…" באדיבות בית לזיכרון ולמורשת, מושב באר טוביה)

המושבה באר טוביה הוקמה מחדש כמושב בשנת 1930, ובעקבותיה קמו בשטח השיפוט של המועצה האזורית ישובים שהוקמו על ידי קבוצות ובודדים כמו: חברי גרעין של אסירי ציון מרוסיה, בני מושבים ותיקים במסגרת 'חומה ומגדל', גרעיני 'השומר הצעיר' מהתפוצות, ניצולי שואה, עולים מרומניה, פולין, מצרים, תוניס ולוב, בוגרי תנועות ציוניות, מעפילים שהיו עצורים בקפריסין, עולים מתימן שהגיעו במסגרת 'מרבד הקסמים', מרכזים כפריים ובהם תושבים שעברו מאזורים אורבניים.

ישובי המועצה החלו דרכם בחקלאות, וממשיכים בה עד היום בענפים כמו: רפת, לול, ירקות, פירות, פרחים, כוורות, פלחה ואחרים, המשיגים פרנסתם בעבודות חוץ.
פרט לפרנסה מחקלאות או מעבודות חוץ, קיימים בתחומי המועצה עסקים המסווגים כתעשייה ומלאכה הממוקמים בחצרות הבתים. חלקם שייכים לתעשיות חקלאיות ואחרים הם בתחום האחסנה או הקמעוני. בשנים האחרונות ניכרת בישובים תנופת פיתוח כשמאות משפחות נקלטות במסגרת ה'הרחבות', והישובים עוברים מסע מרתק של הישתנות.

מבצע תינוק

מבצע פינוי ילדים, נשים וגברים בלתי לוחמים במלחמת העצמאות מישובים שונים במרחב חטיבת גבעתי. המבצע החל לאחר נפילת גוש עציון ונמשך עד ל- 19 במאי, מהישובים: כפר אוריה, גת, גלאון, כפר מנחם, נגבה וניצנים, פונו הילדים למושב באר- טוביה.
מפקד האבטחה היה אורי רום והסייר המוביל דודיק בן יעקב מקום המפגש היה לרגלי גבעה 69.
מספר מולה הרמתי: "בלילה הלכנו לניצנים, להעביר את הילדים הקטנים מהמשק. באותו רגע יצאו משני הבסיסים שתי פלוגות. האחת, כשהיא צועדת לעבר ניצנים והשנייה, יוצאת משם. כיתתנו צעדה בראש השרשרת ככיתת סיירים, בתוך החיטה הגבוהה של הכפר 'בית דרס' כשמאחורינו בשורות ארוכות ארוכות, צועדים היתר'.
פלוגות המשקים גוייסו כדי לתגבר את "גבעתי" בלחימתה כנגד כפרי הסביבה הערביים וזאת טרם כניסת הצבא המצרי לאזור. הפלוגה שותפה במשימת כיבוש הכפרים, פינוי הילדים, הכנת ביצורים ומארבים. כמפקד הפלוגה, נתמנה, מאיר אלעזרי מקיבוץ כפר מנחם.
המחלקה כללה גם כיתות מבאר טוביה ומקיבוץ חצור.

www.orianit.edu-negev.gov.il

מבצע חסידה

מבצע סודי שהתרחש במהלך מלחמת העצמאות, 1/4/1948, להנחתת מטוס בודד נושא נשק מצ'כוסלובקיה. נשק שהיה חיוני לביצועו של מבצע נחשון.
במבצע הוטל על גדוד 53 של חטיבת גבעתי, שאליו סופחו אנשי שירות האוויר, להנחית מטוס נבחר במנחת חירום בריטי נטוש ליד הכפר הערבי בית דאראס, הסמוך לבאר-טוביה.
סמוך לחצות הודלקו אורות מסלול הנחיתה. הנחיתה עברה בשלום והנשק הוצא מן האזור. במקביל תודלק המטוס והמריא כעבור 80 דקות.
המטען כלל 200 רובי מאוזר, 40 מקלעים ו-150 אלף כדורי תחמושת.
באזור נחיתת המטוס, בכניסה המערבית למושב באר-טוביה, אבן ולוח שעליו סיפור המבצע.

אוניית המעפילים – שבתאי לוז'ינסקי

האנייה, ששם הקוד שלה היה 'שושנה', יצאה ממעגן מטפונטו באיטליה ב- 3 במרס 1947 כשעל סיפונה 665 מעפילים. ליד חופי טורקיה קלטה מעפילים מספינה נוספת ובסך הכל היו על סיפונה 825 נוסעים. היא הגיעה לחוף ניצנים ב 12 במרס מבלי להתגלות על ידי הבריטים והחלה בהורדת המעפילים.
הים הסוער היקשה על ההורדה ובסופו של דבר גילו הבריטים את המתרחש והקיפו את החוף. המעפילים גורשו לקפריסין.

www.palmach.org.il