דלג לתוכן

מושב נווה מבטח

נווה מבטח

נוסד 1950

מקור השם: ספר תהילים
"אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו"
או לפי ספר ירמיהו:
"ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו והיה כעץ שתול על פלגי מים".

687

מס' תושבים

60

מס' נחלות

07/2018

נתונים נכון ל-

צור קשר

מזכירות
הישוב

שעות פעילות

המזכירות פתוחה בימים א',ג',ד'
בין השעות  08:00-15:00  

 

  • 08-8574394
  • fax: 08-8506161
  • aguda950@bezeqint.net

נציג הישוב במליאת המועצה

אודי דניאלי

  • 050-6376042
  • udir67@gmail.com

חברי ועד מקומי – נובמבר 2018

קריסי רן052-5250782crissy.ran@gmail.comיו"ר
אשר לביא 054-2386232 asher.lavi10@gmail.comגזבר 
ארז דניאלי 050-6292190

EREZDANIELY@GMAIL.COM

 
 הגר הנגבי050-4047565medinahagar@gmail.com 
   גרי רובין052-4237315

   gari@gezer-region.muni.il

 
ענפי המשק העיקריים

כיום מגדלים במושב בעיקר ירקות, ומטעים נשירים מכל הסוגים.
קיים במושב פרדס גדול, משתלה לעצי נוי, והתחלה של חממות לגידול ירקות.
מפעל המים של המושב, המורכב משתי בארות, מספק את רוב תצרוכת המים, הן לחקלאות והן לתצרוכת ביתית

קצת היסטוריה

נווה מבטח (נְוֵה מִבְטָח) הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הדרומי סמוך לבני עי"ש ולגדרה. המושב ממוקם בקצה צפון המועצה האזורית באר טוביה, וגובל במושב ביצרון מדרום, בבית-הספר החקלאי כנות ממזרח, במושב משגב דב מצפון ובקבוצת יבנה ממערב. היישוב הוקם על ידי לוי אשכול, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, בשנת ה'תש"י.

בתחילה היה היישוב מעברה זמנית ל-60 משפחות עולים ניצולי השואה מפולין, הרחבה על אדמת מושב ביצרון הסמוך תחת השם "ביצרון ג'". המעברה הייתה מורכבת מפחונים אשר סופקו על ידי הסוכנות היהודית. מכיוון שלא היה יישוב בפני עצמו, התושבים העתידים הצטרכו לפדות את תלושי המזון שקיבלו מהסוכנות במרכז ביצרון. תושבי ביצרון קיבלו העדפה בחלוקת אספקת המזון, ופעמים רבות חזרו אנשי המעברה בידיים ריקות. הם החליטו להתנתק מביצרון ובשנת 1950, זמן מועט לאחר הנחת המעברה, הוקם מושב נווה מבטח.

המושב נבנה על חלק מאדמות הכפר הנטוש. אדמות אלו היו מעובדות על ידי קבוצת יבנה, אשר השתמשה בהן לגידול שדה בצל נרחב. חברי הקיבוץ סירבו לוותר על האדמות החקלאיות לטובת הקמתה של התיישבות חדשה, מה שגרם לתסיסה ואף לתגרות בין חברי שתי הקבוצות. בסופו של דבר היקצתה המדינה את השטח לבניין המושב. קרקע המושב חולקה לשישים חלקות משק בין שישים משפחות המייסדים. בנוסף לאדמה, סיפקה הסוכנות היהודית למתיישבים פרות, סוסים, זרעים ושאר צורכי חקלאות.

לאחר שנה וחצי החלו להקים בתי קבע, כל משפחה לעצמה ובכוחות עצמה. בשלב מוקדם זה עוד לא הונחו תשתיות. תשתיות הכבישים, המדרכות, החשמל והמים נבנו מאוחר יותר בהדרגה, בעיקר על ידי סולל בונה על חשבון קצבאות התושבים.

יחד עם הקמת המושב נבנה גם בית כנסת אשר בהמשך הורחב וקושט על ידי התושבים; בבית-הכנסת נהוג נוסח ספרד.

 מגדל מים נבנה בשנות ה-60, וגם הוא קיים ומשמש עד היום. בנוסף נבנו גם בית-ספר וגן ילדים אך שניהם פורקו לאחר שהחלו התושבים להשתמש בבתי-הספר של המועצה ובגן הילדים בביצרון. בתחילת חודש ספטמבר 2007 הסתיימה בנייתו של גן ילדים חדש במושב, גן צאלון.

בשנות התשעים היקצה מינהל מקרקעי ישראל לחקלאים, מגרשים להרחבה לבנים ממשיכים. כשליש מהחלקות הצהובות נמכר לתושבי חוץ, וכך הכפיל המושב את מספר תושביו.

 

גלריית תמונות של הישוב

Skip to content